פרשת שבוע מאת הרב טוביה גרוסמן

קהלת – שבת חול המועד סוכות תשע"ה

 

סוכות תשע"ה

הערה: הלכות סוכה, ארבעת המינים ודיני יום טוב – רבים הם. ובכן, במקום דברי תורה, נחזור על כמה הלכות, שחלק מהן אולי לא ידועות לכל הילדים.

 

רמה 1

  1. אין מברכים "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על בניית סוכה", כי המצווה היא לשבת בסוכה, אבל אין מצווה מיוחדת לבנות אותה..
  2. אנשים שהם "הולכי דרכים" פטורים מלשבת בסוכה, ומותר להם לאכול חוץ לסוכה. "הולכים בדרך" אין הכוונה שהם בתנועה, אלא שהם לא נמצאים בבית ואין להם אפשרות שיאכלו בסוכה. לכן, מי שנוסע לטיול והמכונית התקלקלה, והוא יושב בצידי הדרך ומחכה לאוטו-גרר שיביא את הרכב למוסך, וה"גרר" יגיע רק בעוד שעתיים – מותר לו לאכול לחם ליד הדרך (אף על פי שהוא יושב). גם הוא נקרא "הולל דרכים".
  3. היום השביעי של סוכות נקרא "הושענה רבה" אבל הוא עדיין נחשב ל"סוכות", ואיננו חג נפרד. אבל שמיני עצרת הוא חג נפרד, ולכן בקידוש, מברכים "שהחיינו"

 

רמה 2

1.בחול המועד, מי שקם מאוחר, והולך לבית הכנסת להתפלל, ומצא את הציבור בסוף ההקפות –  אינו מקיף בעצמו את השולחן שעליו מונח ספר התורה, כי מצוות ההקפות – כמו מצוות הקרבנות – היא רק בציבור.

  1. אסור לעשות שיעורי נהיגה בחול המועד, כי יש בזה עשיית מלאכה שלא לצורך המועד (חול המועד)
  2. אסור להחליף או לתקן "פנימית" בגלגל של אופניים שיש בו פנצ'ר, כי זה דבר שלא כולם יודעים לעשות, ולכן זה נקרא "מעשה אומן" שאסור לעשותו בחול המועד.

 

רמה 3

  1. מי שבא לאכול הרבה מאוד קציצות בשר, וזה יהיה כל הסעודה שלו – אינו חייב לאכול אותן בסוכה.
  2. אתרוג שהיה בו פיטם שנפל, ביום ראשון של חג – האתרוג פסול, אבל ביום שני של חג – אפשר לברך עליו.
  3. למרות שאסור לכבס בגדים בחול המועד, מותר לשטוף את הרכב.

 

רמה 4

  1. לילד(ה) שהגיע(ה) לגיל 3, יש מצווה לשבת בסוכה, למרות שאינו חייב במצוות, כי הוא מקיים בזה מצוות "ושמחת בחגך" והוא שמח להיות בסוכה
  2. מי שרוצה להדביק ניירות ולעשות שרשראות כדי לקשט את הסוכה, ביום טוב- אסור לו להשתמש ב"שדכן", אבל בחול המועד – מותר
  3. למרות שביום טוב, אסור לקטוף פרחים כדי לעשות את הסוכה יפה יותר, בחול המועד – מותר

שבת חול המועד תשע"ה – מגילת קהלת

המלבי"ם שמע פעם דרשה מפי רב רפורמי, מלאה מליצות  –  אבל בלי תוכן. כששאלו את המלבי"ם מה דעתו לגבי הנאום ששמעו, הוא השיב: "'סוף סוף זכיתי להבין את הפסוק בקהלת: 'עת לקרוע ועת לתפור, עת לחשות ועת לדבר וכו'.' שבכל  ה'עת'-ים" שמנה שלמה, יש בין שתי הקבוצות גם ממוצע – נקודה אמצעית – שהיא רחוקה מן הקצה הראשונה כמו מן השניה. זאת אומרת: קיים מצב שלא עושים לא את זה ולא את זה. למשל, 'עת לקרוע ועת לתפור' – יש גם אפשרות שלא קורעים וגם לא תופרים, וכן בכולם. יוצא מכלל זה 'עת לחשות ועת לדבר', שאין ממוצע. או מדברים או שותקים.

וכאן, נוכחתי לדעת שגם בדיבור, יש ממוצע: דיבר ודיבר ולא אמר כלום…

קהלת – שבת חול המועד סוכות תשע"ה

 

רמה 1

בשבת חול המועד סוכות, יש מנהג לקרוא בציבור, לפני קריאת התורה, את מגילת קהלת. הנה דרשה שדרש רבי משה אלשיך על הפסוק "טוב שם משמן טוב, ויום המוות מיום הוולדו"(ז:א). מה הקשר בין שני הדברים שנזכרים בפסוק? שמן טוב, אף שהוא מאיר יפה, מהרה הוא מתאכל ומתכלה ולא נשאר ממנו כלום. אבל שם טוב מאיר בהדרו ולא יחדל להאיר, ולא ייפסק גם לאחר מותו. לכן "טוב המוות מיום הוולדו", כי בבואו של אדם לעולם, אינו מביא עמו כלום, אבל בעזבו את העולם הזה, הוא מניח אחריו שם טוב ומעשים טובים לתפארה.

 

רמה 2

בחג הסוכות, אנחנו מזמינים לסוכה "אושפיזין" – אורחים – שיבואו אלינו לסוכה. האושפיזין הם גדולי ומנהיגי עם ישראל: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד. אולם מלבד "אורחים" חשובים אלה, נהג רבי לוי יצחק מברדיצ'ב להזמין אל הסוכה שלו אורחים של ממש, ולא מחשובי ועשירי העיר, אלא דווקא אנשים פשוטים . הוא הסביר כך: לעתיד לבוא, כשישבו צדיקים בסוכת עורו של לוויתן, אני, לוי יצחק, אבקש להיכנס לתוכה. אבל לא יתנו לי רשות להיכנס, כי מי אני שאזכה לשבת במסיבת הצדיקים? אבל עכשיו, אני יכול לטעון ולומר: כשם שאני הכנסתי לסוכה שלי אנשים פשוטים, אף אתם תנו לי להיכנס לסוכה שלכם ולשמוח יחד עמכם.

 

רמה 3

שלמה המלך אמר "אף חכמתי עמדה לי"(ב:ט) במדרש יש פירוש למילים אלו: כל תורה שלמדתי באף עמדה לי". מה הכוונה? מסביר ה"תורה תמימה" שהמילה אף פירושה "זיעת אפיים" – עבודה קשה. מה שלמדתי ביגיעה ועל ידי עבודה רבה – רק זה נשאר לי. אבל מה שלמדתי בקלות, בלי להשקיע זמן וכוחות כדי להבין – דברים אלה לא עמדו ולא נשארו לי, כי שכחתי אותם. וכמו שאומרים באנגלית: "Easy come – easy go "

 

רמה 4

שבת חול המועד סוכות היא היום היחיד בחג הסוכות שלא נוטלים ומברכים על ארבעת המינים

 

 

סוכות תשע"ה: דירת ארעי לעומת "חיים של קיבעון"

"העקירה מן הקביעות, הזיכרון והמעשה הסמלי של החזרה אל המדבר, מעוררים את השאלה: מה רע בחיים של קביעות? האם יש מעלה בגלות ובנדודים, המחייבת אותנו להיזכר בה ולהיצמד אליה?

נראה, כי לא עצם חיי הקבע הם הנושא הצריך בדיקה וזווית ראיה אחרת, אלא צדדים שונים של מחשבה והרגשה המתלווים לחיים אלה. עם היושב על אדמתו במשך זמן מסוים, מרגיש לא רק קשר ובעלות עליה, אלא גם בטחון שהדברים יימשכו, כפי שהם, עד עולם. משבנה בית של קבע, משזרע שדות ונטע כרמים, הוא מתחיל לחוש שישיבתו במקום זה היא נצחית, ושאי אפשר לעקור אותו ממנה.הקביעות מביאה, אפוא, להרגשה של שאננות, בטחון מופרז וחוסר דאגה. תחושות אלו, מונעות את האדם מלראות סכנות מבחוץ או מבפנים.

"לעומת זאת, יושבי הסוכות במדבר יודעים שהם נמצאים במקומם רק לפי שעה. גם אם ישיבתם בסוכות היא לזמן ממושך – היא עודנה מפוקפקת ובלתי יציבה. יכולתם לקדם כל פורענות מבוססת דווקא על מציאותו של ספק, על מדה מסוימת של חשש שהמצב הקיים אינו בהכרח המצב הנצחי. סטטוס קוו יכול להיות טענה או הוכחה בעל דיון [משפטי], אבל אינו מקנה כל וודאות להמשך קיום זה במציאות".

הרב שטיינזלץ, "אור פני מלך" עמ' 107

חג הסוכות תשע"ה

הערה: חלק מן התשובות המוצעות יש בהן הומור: תצחקו ותשמחו בזמן שמחתנו

 

  1. את האתרוג מחזיקים א. ביד ימין ב.ביד שמאל    ג. בפה
  2. הדבר הגבוה ביותר הוא א. הלולב    ב. הערבות     ג. מי שמחזיק בהם

3.בקידוש ובתפילה קוראים לשמיני עצרת "זמן שמחתנו", כמו בחג הסוכות   נכון/לא נכון

  1. מי שעושה פיקניק בתוך היער והביא איתו "סוכה לנצח" כדי לאכול בה, ממה הוא צריך להיזהר? א. שלא יגנבו לו את הסוכה בזמן שהוא משחק כדורגל ב. שלא ייכנסו בע כל המטיילים, ויהיה צפוף נורא   ג. שענפי העץ הגבוה לא יהיו מעל הסוכה, כי ענפי עץ הם דבר שמחובר לקרקע, והם "סכך פסול"

5.המילה "אתרוג" איננה מופיעה בתורה  נכון/לא נכון

  1. המלה "לולב" אינה מופיעה בתורה נכון/לא נכון
  2. המלה "הדס" (או "הדסים") אינה מופיעה בתורה
  3. המילים "ערבי נחל" אינן מופיעות בתורה נכון/לא נכון
  4. שמיני עצרת ושמחת תורה הם א. אותו חג ב. חגים נפרדים    ג. בארץ ישראל – אותו חג, ובחוץ לארץ שני חגים (שים לב: בשאלה זו, שתיים מן התשובות הן נכונות, ואחת מן התשובות אינה נכונה. איזו תשובה אינה נכונה?)

10.הישיבה בסוכה בשמיני עצרת היא    א. חובה    ב.רשות    ג. אסורה

 

Posted in חגים, מגילות, סוכות, פרשת שבוע, פרשת שבוע מאת הרב טוביה גרוסמן, קהלת, תשע"ה and tagged , , , .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>