בס"ד
חקת וטעמי המצוות / הרב אליהו
כתוב בפרשה "זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו
אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על". ופירש רש"י
למה כתב "חקת" - לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצווה
הזאת? ומה טעם יש בה? לפיכך כתב בה "חקה", גזרה היא מלפני ואין לך רשות
להרהר אחריה".
האמת היא שכל התורה כולה "חקה" אפילו "לא תגנוב", ואחרי
שאדם מקיים את התורה - אז יכול להתבונן בתורה ולהבין, חוץ ממצוות פרה אדומה.
וכמו שאנו עושים גם אם לא מובן לנו, כך ה' יגאלנו גם אם לא מובן למה אנו
זכאים.
פרשת חוקת עוקרת את קורח
והנה יש לבאר, מה הקשר שבין סוף פרשת קורח לתחילת פרשת חקת, שלכאורה אין בין
שתי הפרשיות הללו כל קשר? ונראה לומר שהקשר אמיץ, דוקא בגלל הנושא של חוקת התורה,
שהוא ההפך הגמור של קורח ועדתו. הנה קורח בא בדרך פילוסופית נגד משה ואהרן, וחיפש
טעמים מיוחדים למצוות התורה, ובהתאם לכך רצה להמציא הלכות חדשות כמו טלית שכולה
תכלת או בית מלא ספרים. אבל דרך התורה לא כן היא, אלא צריכים עם ישראל לקבל את
דיני התורה כחוקה ממש, בתמימות, כי כך ציוונו ה' יתברך שמו ויתעלה, ללא שום
ניסיון לתת טעמים ולהתפלסף בהם. ואמנם הבנת המצוות וטעמיהן דבר גדול הוא, אלא
שאין זה תנאי בקיומם, ובין אם יובנו לאשורן ובין אם לא יובנו, ימשיכו בקיומן
כפי ציוויו של הבורא ית"ש ויתעלה. ומי שרוצה לחקור לפני שיעשה מה שמצווים
אותו, הוא כקורח שבסוף נאבד ונעקר מן העולם. אבל מותר לאדם להתנהג ב"נעשה
ונשמע", היינו קודם עושה את המצווה בלי שום הבנה, ואח"כ הוא מתחיל
ל"ונשמע" להבין את המצווה כמה שהוא יכול.
הבורחים מן
התשובה / הרב שלמה אבינר
שאלה.
חילוניים רבים, ואולי רובם, מקבלים חלחלה ובורחים כאשר אנו מזכירים את המונח
תשובה. אם כן, איך נגיש להם את מה שבליבנו?
תשובה. זה
מפני שהתשובה נתפסת ומוגשת בצורה שהתאימה לדורות קודמים אבל לא לדור הזה. כמובן, אותה
תשובה, אבל בהסברה אחרת.
מה מפריע
לחזור בתשובה? מסביר מרן הרב קוק: "הוא המושג של ציור התשובה, המקושר – שלא
על פי אמת – רק עם דלדול נפש, עם חולשה ורפיון והנמכת חיים" (אורות התשובה,
תוספת התשובה, ז, התשובה והשלום). היו דורות שבהם סבלנו קשות את סבל הגלות, סבל
נורא ואיום. באו רבותינו הקדושים והדריכונו איך להמיר את הדכאות הזאת להכנעה בפני
האלהות, לרגשי שבירה בפני ריבונו של עולם. אין שלם יותר מלב שבור.
אבל עתה השתנו
הזמנים, אנו דור של גאולה, של בניין, של יצירה, של חופש, של גבורה, של חיים, של
תחייה. אי אפשר להדביק תשובה של דכאות על "מהלכה של צמיחת הגאולה ההולכת
ונובטת אצלנו" (שם).
אנו רוצים
להיות "עם חופשי בארצנו", עם חופשי בכלל, והתורה והתשובה נתפסות על ידי
רבים כעבדות, כאבדן חרות. האמירה: "אם לא תחזור בתשובה תישרף בגיהינום"
אינה מוצאת מסילות לרוב הלבבות. מי שאינו מפחד להישרף בטנק גם אינו מפחד להישרף
בגיהינום. אדרבה אמירה כזו מרחקת מן התשובה.
דור דור
ותשובתו. לדור של גאולה, תשובה של גאולה. כותב מרן הרב קוק שהתשובה "מוכרחת
לבוא כעת עם רשמי קווי הגאולה, שעימהם אנו חייבים להיות אמיצי רוח, מלאי חיל
ומשתוקקים לשובע טל של חיים, של יצירה עצומה ושל רעננות" (שם).
אבל האם התורה
אינה עבדות? היא חירות! חרות על הלוחות! האם התשובה אינה עבדות? היא חירות,
"עלמא דחירו", כדברי חכמי הרזים, חרות עליונה משפלות החטא, מזיוף
האישיות, מחמיסת האושר והאור. דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו, דור דור ותשובתו.
התנאי הראשון לכל זה הוא לדעת שעמנו הוא "עם חביב, עם קדוש" (איגרות
הראיה, איגרת שעח). אם אינך מלא אהבה וחרדת קודש כלפי עם ישראל, אם אתה מתנשא על
ראשי עם קודש, לא עליך מוטלת המצווה להחזיר בתשובה.
ואחרי זאת יש
להוביל אל התשובה, "בשמחות וגיל, בלא שום דרך עוצב, וברוח עוז וגבורת
רעם" (שם).
זה הכלל:
תשובה מתוך הערכה, מתוך אהבה, מתוך ידידות, מתוך שמחה.
הגישה הכלכלית הריאליסטית – המונעת את עצמה מכל עירוב של שיקול ערכי ומוסרי
בחיי הכלכלה - מפרידה הפרדה מוחלטת בין "ביזנס" לבין צדקה וחסד. והיא
שהמיטה עלינו את המשבר הכלכלי שאליו נקלע המשק, ובפרט במגזר ההתיישבותי. הגישה
התועלתנית, המקצועית, הפרגמטית שהתיימרה לקדם, לפתח ולהצמיח את המשק - היא שגרמה
לקריסתו ולהתמוטטותו. דברי חז"ל ש"המלווים בריבית - נכסיהן
מתמוטטין" (בבא מציעא דף ע"א ע"א) מתקיימים לעינינו
במלוא חומרתם. הלוואת כספים רבים והשקעתם ברכישת מניות ללא בדיקה אחראית ורצינית
אם ההשקעה אמנם כדאית, היא שגרמה לקריסה הכלכלית. אילו היתה למשקיע אחריות רבה
יותר, אילו היה גם שותף להפסדים, לא היה מבזבז את רכושו על רכישת מניות ללא הבחנה.
השיקולים
הרווחיים בלבד שעמדו בפני בעלי ההון – הם שהמיטו עליהם, כבומרנג, את המשבר.
לא אוטופיה אבסטרקטית, היא תורתנו. היא
אינה תלושה מהמציאות הכלכלית. יש בה גישה ריאליסטית, מפוכחת, והיא
העומדת מאחורי איסור הריבית של התורה. האיזון שבין ריאליזם לבין אידאל מוסרי,
בין פיתוח כלכלי לבין ערכים, בין יצרנות לבין צרכנות הכרחית, רק הוא יכול להבטיח
כלכלה בריאה וגם איכות חיים מוסרית.
ניתנה
ראש ונשובה אל ההדרכה התורנית, המפרידה בין השקעה כלכלית יצרנית לבין הצריכה. כל
השקעה תיעשה בקפידה ובזהירות, תוך בדיקה יסודית של סיכויי הרווח וההפסד, כי גם
המשקיע עלול להפסיד את השקעתו אם רק יתפתה להרוויח רווחים קלים. לעומת זאת, לצריכה
בזבזנית, אין צורך בהעמדת הון בלתי מוגבל. לצריכה הכרחית תינתן הלוואה ללא ריבית.
אין צורך לעודד צרכנות מוגזמת. מוטב שההון יושקע בעיקרו בייצור ולא בצריכה (אמנם בחיים המודרניים
יש צריכה שהיא ייצור. הדברים מורכבים מאוד ואינם פשטניים, אולם הכיוון הרעיוני
וסולם העדיפויות חייב להיות ברור).
גם אם מבחינה פורמלית יכולים הגופים
הכלכליים, שעודדו נטילת הלוואות בריבית קצוצה, לכל מטרה, ללא אחריות וללא ביקורת,
להתנער מאחריות להפסדים שהם גרמו - מבחינה מוסרית עליהם לחוש שותפים בעוול כי הם
היו שותפים ליצירתו, ולכן חובה על כל הגופים הכלכליים לשאת גם בעול ההפסדים שהם
גרמו להם.
אין
הם יכולים להסתתר מאחרי הטיעון שהם דאגו רק לחמצן שיאפשר לחיי הכלכלה להיפתח, כי
הם גרמו גם לחנקן. מן הראוי שיטלו על עצמם חלק באחריות למצב שגם הם גרמו, ואל
יטילו את כל הקולר על צוואריהם של קרבנות השיטה הכלכלית, העיוורת מכל ערך מוסרי.
גם הם, הנושים, אשמים בה. לא פחות ואולי יותר.
כלכלה ישראלית אינה יכולה לחיות כקלקלתן
של אחרים, הרואים את החיים רק מבעד לחורו של הגרוש ושכל תפיסת עולמם היא
מטריאליסטית-פרגמטיסטית בלבד. כלכלה ישראלית חייבת להיות ערכית. התיישבות לדוגמא
אינה יכולה להימדד רק ברווחיה הכלכליים. היא ראשית כל ערך: ערך מוסרי, ערך חברתי,
ערך לאומי, ערך תורני. תעשייה אינה רק גלגלי חומר. היא חייבת לשאת ייעוד ערכי:
לאפשר תעסוקה בכבוד, להבטיח צדק, לפתח את הארץ, לקלוט עלייה ועוד. החקלאות גם היא מצווה מן התורה. אל נתפתה ללכת כסומים בארובה אחרי המקצוענים המומחים,
המתיימרים להבין את החיים במשקלם החומרי בלבד ומציגים לנו דוגמאות שאולות מארצות
ועמים אחרים. לא כל מה שטוב לאחרים טוב גם לנו. לנו יש מטרות ייחודיות, לנו יש
ערכים שונים, לנו יש תפיסת חיים ושאיפות אחרות.
מותר
לנו וחובה עלינו לפתור את בעיותינו בדרך מקורית-ישראלית: יהודית, מוסרית ותורנית.
לשם כך חזרנו לארצנו, כדי לפתח פה חיים מקוריים, עצמיים ועצמאיים גם מבחינה כלכלית
ומוסרית.
צדק צדק תרדוף, למען
תחיה וירשת את הארץ אשר ה' א-להיך נותן לך.
ניתן לבקר באתר הרב www.haravariel.org
בס"ד
מעיין האורות
מחלוקות / הרב אורי שרקי
רבות הן המחלוקות באמונות ובדעות. לפעמים המחלוקת, עם כל
חריפותה, איננה מחלוקת באמת, אלא שינוי סגנון, התלוי באופיים ובבית גידולם של בעלי
השיטות. ומה שנראה כחומה בצורה בין שתי המחנות אינו אלא "ריב שפתים":
"בענייני הדעות
והאמונות, שיסודתם הם בדברים רוחניים ומופשטים, מזדמן הדבר יותר מבכל מחלוקת ששני
בעלי ריב, שהם כפי המבט החיצוני רחוקים מאד זה מזה, הם באמת אומרים שניהם דבר אחד.
וכל עיקר המחלוקת, שלפעמים נראה אותה בוערת עד לב השמים, אינה כי אם ריב שפתיים
מפני שלא יבין איש שפת רעהו."
(אורות האמונה, עמ' 63)
אבל לפעמים המחלוקת עמוקה יותר ומקורה בכך שרעיון מסויים
הינו אצל אחד הצדדים הבסיס לאמונה וליראת שמים, ואילו אצל האחד אין האמונה בנויה
על אותו רעיון, כך שיהיה גם ניתן להשמיטו. לדוגמה, יש מי שאצלו אמונת בריאת העולם קשורה
בקשר הדוק עם שלילת תורת האבולוציה, ונראה לו שאם נודה באבולוציה שללנו את אמונת
הבריאה, ואילו לאדם אחר אין העניינים קשורים זה בזה:
"בבסיס האמונות
תלוי הכל באיכות השילוב של המחשבה, איך חלקיה הם תלויים זה בזה, שבהם רב מאד
השינוי בין אדם לחברו, ויותר מזה בין דור לדור. לפעמים נמצא שעל ידי איזה הגיון
ביסוד רעיוני אחד, לאדם אחד נופל אצלו בניין שלם של מוסר ורגשי קודש, ולחברו אין
הדבר נוגע כלל לבניינו הרוחני שנשמתו מתקיימת בו."
(שם)
ולא עוד אלא יתכן אפילו שמה שהוא אצל האחד שורש הכפירה
הוא אצל השני בסיס האמונה:
"ולפעמים
גם על ידי הרעיון הזה עצמו, שהאחד שוקע ויורד על ידו, חבירו הרי הוא מתעלה
ומתרומם."
(שם)
ספרות וקירוב
לבבות
הרב אילן
צפורי
הרב זצ"ל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הדגיש בכתביו
את הצורך למה שהוא קרא "הרחבת חכמת הקודש לספרות": "הספרות של
הקודש מוכרחת להתפשט וצריכה להתרחב. כל הגות לב טבעי של הגיון קודש, של שירה
חופשית, שיסודה ביסוד הנשמה במקוריותה, צריך הוא להיות נקלט במקלט הספרות"
(קובץ א, סי' תקיב). הרחבת הקודש על פי הרב, היא היכולת לתת לקודש להתפשט מחוץ
לגרעין היסודי שבו הוא מופיע – היינו בית המדרש,
כדי שיגיע לפריפריה – לכל תחומי החיים
הישראליים (עיין אורות התחיה סי' טו).
אסור ללומדי התורה להפקיר את הספרות בידי סופרים
המתנכרים לשורשיהם ומנסים לעצב תרבות זרה לאבותינו ולנו. כפי שהתחייה הלאומית
עוררה בנו רגשי קודש השואפים להתרחב בתחומים הציבוריים כצבא, כלכלה, חינוך או
תקשורת, כך אנו זקוקים להתרחבות אל תוך הספרות. והיא אכן תבוא, בזכות "אוירא
דארץ ישראל" המחדש את הרוח הלאומית בגוף הלאומי שזכינו להקים מחדש, ויגרום
ל"התעוררות ספרות פרוזית ושירית, ביקורתית ופומבית, השבה אל אור הנבואה,
בקישורה אל התורה" (כדברי הרב בקובץ ב סי' שא).
הרב רצה מאוד שהקודש יתרחב לספרות, כנראה משום שכוחה
אדיר מאין כמותו ביחס לשאר אמצעי
התקשורת. הרדיו, הטלביזיה, האינטרנט, הוויכוחים והשיחות, הקולנוע ואף העיתונות לא
יצליחו לעולם לחדור לעומק הנפש כפי שעשתה ועושה זאת הספרות. וכי למה? משום שעִם
הספר לא נכנסים לוויכוח, את הספר קוראים ברגעים הרגועים ביותר של היום, את הספר
בוחרים… לספר מקשיבים.
לצערנו, הספרות שבדרך כלל מתאפיינת בצימאון לחופש
וברצון עז לבטא מאוויים פנימיים, נעשית מהר מאוד גם פראית ופרועה. מכאן הקושי שבהרחבת הקודש בה שעלול להתחלל, או
להיהפך למעין קובץ שיעורים תורניים, שאינו
ספרות כבר, מתוך זהירות ופחד.
כיוון שנתבקשתי להציג כאן את הספר "מפגשים"
שזכיתי לחבר בעזרת ה' יתברך, אומר שנעשה בו ניסיון לקיים את מצות הרב וליצור ספרות
של קירוב לבבות. השפה בו היא שפה עממית, החשיבה היא חשיבת בני דורנו, השאלות
המועלות הן השאלות ששואלים צעירים כמבוגרים, חילוניים וגם דתיים. אך גופי תורה,
מתוך דברי חכמינו ראשונים ואחרונים ובעיקר מדברי הרב, שזורים כמעט כלשונם, במרוצת
הדיאלוג החי והתוסס. העיקרון שנשמר לכל אורך הספר, הוא האמונה בשוויון
האינטלקטואלי שבתוך פלגי העם (כפי שהוא מתואר במאמר הדור של הרב), שעוקרת מן השורש
כל התנשאות של מי שיודע תורה על מי שעדיין לא זכה לזה. ניסיתי לעסוק ב"קירוב
לבבות" כפשוטו (לב מול לב) – "כמים הפנים לפנים
כן לב האדם לאדם" (משלי כז, יט).
"מפגשים", שאומץ על ידי רשתות הספרים הגדולות
בארץ ובמקביל נמכר גם בישיבות, זכה מפי אחד הרבנים לתואר, "תורה עתיקה בכלי
חדש". תקוותי היא שכתיבה מסוג זה, שכבר אומצה ע"י כמה סופרים, תוסיף
ותתפשט, ובזה תתעלה הספרות הישראלית אל מרומי הקודש.
(כל ההכנסות ממכירת הספר - קודש להקמת ישיבת "סנה
סיני").
מחבר ספר "מפגשים", הרב אילן צפורי, הנו
ר"מ בישיבת עטרת כהנים ויעמוד בע"ה, באלול הקרוב, בראש ישיבת "סנה
סיני" בסנסנה, בה יהיה בית מדרש לבוגרי צבא וגם תכנית עיונית
הלכתית. לפרטים על הישיבה ועל הספר: אלעד 058-444623
משילה לפתח תקוה... באהבה
ראיון עם הרב מיכאל ברום, ראש ישיבת ההסדר בשילה ומוסדותיה.
כל יום שישי, לאחר שבוע של לימוד תורה, מלאים ברוח - הם
מתארגנים, מעמיסים את החבילות שהכינו מבעוד יום, עולים על רכב הישיבה ונוסעים
לרחבת הקניות בפתח תקוה. התושבים באזור יוצאים מהחנויות מצוידים בכל מה שנחוץ להם
לסוף השבוע, כל אחד לפי הרגליו... ואז מגיעים החבר'ה מישיבת ההסדר בשילה בחיוך
רחב ומציעים להם את חבילת השבת שלהם – נרות שבת, לחם משנה, בקבוק יין לקידוש
וגיליון עם דבר תורה קצר וחינני מפי הרב ברום ראש הישיבה. נפרדים בברכת שבת-
שלום... עכשיו הם מצוידים לקראת שבת המלכה.
שאלנו את הרב ברום;
-
-
איך נולד הרעיון?
-
-
כמו הרבה רעיונות ויוזמות, גם
הרעיון הזה הוא פרי תחושות של תלמידים. לאחר הרצח של נועם אפטר, ד' יקום דמו, שגר
בשילה ועסק רבות בפעילות מהסוג הזה, התחדדה אצל התלמידים התחושה שהם אינם מבטאים
כראוי את רעיון הערבות המדובר והנלמד כל-כך בישיבה. פעם בהם הרצון לחוש את הדופק
של העם, להיות מעורבים. המטרה הייתה להגיע למשפחות, זוגות, ילדים, ולנסות לתת להם
לחוש וליהנות מדברים שאנחנו כל-כך אוהבים – לחם משנה, קידוש, הדלקת נרות. התגובות
שקיבלנו ועודנו מקבלים חמות בצורה יוצאת מן הכלל. אנשים מתקשרים, מביעים את הערכתם
ומספרים איך נגעו הדברים לליבם, כל אחד בדרכו.
-
-
האם אתם מקבלים גם
תגובות שליליות?
-
-
תגובות שליליות לא קיבלנו. פעילות
שמנסה להשפיע באופן ישיר ולתקן את הזולת, תגרום להתנגדות. אין אנו באים לשנות אף
אחד, אנחנו נותנים להם מתנה יפה לשבת מתוך תקווה שהדבר ייגע ללב המקבל.
-
-
ובכל זאת יש כאן
רצון להשפיע, האם אין בכך חשש התנשאות?
-
-
בפולמוסים ובמפגשים שמטרתם
'הידברות', יש חשש גדול מאוד שתתפתח התנשאות, בפעילות מעין זו, החשש קיים פחות, אך
באמת גם כאן צריך להיזהר. אנחנו רק רוצים לתת הזדמנות לעוד אנשים לחוש משהו שאולי
אינם מכירים ואנחנו כן. במיוחד בדור שלנו, אם ננהג בהתנשאות – אנשים יחושו בזאת.
-
-
פעילות מהסוג הזה
נוגדת קצת את השיטה שחונך בה הציבור הדתי-לאומי, לפיה אדם ישפיע את השפעתו הסגולית
בלימוד התורה ובמעשיו.
-
-
שיטה זו עודנה נכונה, אך כנראה
שישנו צורך וגם בשלות להוציא את הכוחות למגע ישיר יותר. ואכן, הגיע הזמן שהדברים
יחדרו גם לציבור שלנו. עשינו עבודה יפה בנושא ארץ ישראל, אבל כנראה שגם הישגים
בנושא זה, צריכים היום גם מערכה רוחנית בקרב מי שלא חושב כמותנו.
-
-
האם הרב מרגיש
שהפעילות תורמת לתלמידים?
-
-
הפעילות תורמת לתלמידים בדיוק
בנקודה שבה הם הרגישו חסרים – מעורבות, ערבות ונתינה. ובאופן כללי נתינה ועשייה הן
חלק חשוב מאוד בבשלות האישית.
לתגובות ותמיכה, טלפון – 02-9942130
בס"ד
אשר עם שחר לא שב...
בן ציון מיליקובסקי
היה גאה באביו ר' נתן, שהטיף ליהודי פולין של ראשית המאה ה-20 על חשיבות העלייה המיידית
לא"י ובעצמו אמר ועלה.
בן ציון למד היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובין השיעורים
סחף את לבבות חבריו והסעיר את הרוחות בדעותיו. תוך זמן קצר היה לעורך הירחון הספרותי
"ביתר" והעיתון היומי של התנועה "הירדן". וכשיצא לנאום בארה"ב
התריע חיים וייצמן כי: "...בראש הרביזיוניסטים בארה"ב עומד אדם מוכשר..."
מלבד נאומיו עסק בן ציון בהמשך מחקרו האקדמי, נישא לצילה ידידתו מימי לימודיו בירושלים,
ויחדיו חבקו בן.
בפרוץ מלחמת השחרור חזרו לארץ וקבעו ביתם בשכונת תלפיות בירושלים. פרופ' בן
ציון שוב לא הזדהה פוליטית ואמנם זכה לערוך את האנציקלופדיה העברית, אך היו מי שפקחו
על צעדיו ומנעו התפתחותו.
בתשכ"ג נאלצו בן ציון, צילה וילדיהם לנדוד אל ארה"ב בה האפשרויות
בלתי מוגבלות.
לשכת הגיוס בארץ ניסתה למנוע את יציאת יהונתן הבן הבכור שהיה בן 16 וקצת, והאב
התחייב כי יוני יחזור, יתגייס ואף יהיה לראש ולקצין. וכך היה: יוני, דור שלישי לנדודים, חוזר לבדו
ארצה להתגייס.
דומה כי כל פרשת הריחוק הגיאוגרפי - כך ייאמר אח"כ - הייתה כדי שיישאר
עיזבון ספרותי, חליפת מכתבים, שניהל בן הדור הזה למען הדורות הבאים. וכך כותב הוא להוריו
"הגעתי ארצה ונסעתי ישר לירושלים... קודם כל להיות בירושלים. כשראיתי את הארץ
מן האווירון קיבלתי מעין צביטה בלב... ירושלים יפה מתמיד."
עוד בילדותו היה יוני מסתובב בשדות שכונת תלפיות, מוביל חבורת ילדים, חלקם
מבוגרים ממנו, שחיכו למוצא פיו.
שבת אחת יצא מביתו ברח' "הפורצים", לקח עמו את אחיו הקטן בנימין,
ויחדיו צעדו אל בית הכנסת במעלה
רח' "עין גדי", שבין מתפלליו ניתן היה למצוא את הסופר ש"י עגנון והפרופ'
יוסף קלאוזנר. כשהגיעו הילדים שאל הפרופ' את יוני:" ואיפה אבא?" ענה יוני:
"אבי לא פה. הוא לא אדוק".
"ואתה?" "אני אדוק".
עתה מששב, בגיל גיוס, בא לשכונה וראה איך השתנתה הסביבה לגמרי. הוא נשאר אדוק
באמונתו בעמו.
יוני מתגייס לצנחנים, מסיים קורס קצינים כחניך מצטיין, מתקדם
למ"פ, נפצע במלחמת ששת הימים, שב לשירות ומצטרף לסיירת מטכ"ל, מג"ד
שריון, ומתמנה למפקד הסיירת.
שבת פרשת "חקת" תשל"ו (ה' תמוז,
03.07.76 ) חצו 4 מטוסי "הרקולס" את שמי ישראל.
המטרה: חילוץ נוסעי טיסה "אייר פראנס 139" שנחטפו והועברו לאוגנדה.
במטוס המוביל ישב מפקד הכוח סא"ל יוני נתניהו. סמוך לשעה 03:00 שעון ישראל, שודרה
בגל"צ ההודעה הראשונה: "כוחות צה"ל חילצו הלילה..."
כשנפתחו דלתות המטוסים, התפרק המתח... עם שוך גלי השמחה הראשוניים, הרכינה
האומה ראשה ועלתה ירושלימה. "..אל ארץ צבי שבהריה פועמת עיר מדור לדור.."
יוני נטמן בבית העלמין הצבאי שבהר הרצל, באדמת העיר שכה אהב.
ספורים
מהדוכן סבלנות יובל ממכון מאיר מספר: "ביום
שישי האחרון, בדוכן במדרחוב בירושלים, לאורך כל החלוקה, עומד לו בחור בן 25
העובד במקום כסוכן של חברת עיתונים, מסתכל עלינו מחלקים ערכות נרות שבת, מניחים
תפילין, משוחחים עם העוברים ושבים. כך הוא בוחן אותנו, עד שהוא ניגש, ושאל מה
אנחנו עושים ולמה, מה זה הנרות האלה? ועוד שאלות רבות ומעניינות, ואז הוא שאל –
מה זה לחזור בתשובה? השתדלתי לענות לו כפי יכולתי – זו בהחלט שאלה גדולה! בסוף,
אחרי שיחה ארוכה, הצעתי לו לכתוב פרטים ולהשתתף בחוג בית של מעייני הישועה, - עוד לא, ענה, עוד קצת, אני צריך עוד
קצת להתבשל... נו, אנחנו נחכה. |
||||
אתה עובד במקום ציבורי? החברה מתעניינים
ביהדות? אם אתה רוצה לארגן חוג בעבודה או בבית פרטי לחבריך, מעייני הישועה תשמח לשדך לך מרצה. 058-416665 |
פעילים לעמידה
בדוכנים! יישר כוח
לפעילי מעייני
הישועה העומדים בדוכנים – בירושלים,
כפר סבא, חדרה, לוד, תל-אביב, מדי יום שישי. בני ובנות
תורה הצטרפו גם אתם לשורת הפעילים לקירוב לבבות. אנא התקשרו 058-416665. |
|||
ארגנו ערב שונה ומעניין באזורכם שמואל זיוון מספר
ושר- קרליבך חסידות כלל-ישראלית *תולדות חייו *דרכו ומשנתו *רזי ניגוניו
וסיפוריו להזמנת ערב
התוועדות: 053-416550 |
בראש יהודי נפתחו..... |
לומדים ומלמדים אמונה חוג אמונה ייפתח בקרוב ב"ראש יהודי"
בתל-אביב לבוגרי ישיבות המעוניינים להעמיק בתורת הרב קוק, בדגש על קירוב רחוקים.
לפרטים: 02-6245088 |
לקלטות לחלוקה דרוש תורם! ניתן להקדיש קלטות לעילוי נשמת. |
לדפי "הנחת
תפילין" ו"הדלקת נרות" דרוש תורם הדפים, צבעוניים ויפים, מחולקים בדוכני רחוב על ידי
פעילי מעייני הישועה, לציבור המסורתי והחילוני. יש אפשרות להקדיש לעילוי נשמת, או שם בית עסק התורם. אנא
התקשרו: 053-416664 |
החבר מהמילואים...(ראש יהודי) |
||||
חתום על הוראת
קבע וקבל מתנה! כל החותם על
הוראת קבע למעייני הישועה בסך – 70 שקלים בחודש ומעלה, יקבל סט שלושת
המגילות – רות, שיר השירים, וקהלת של הרב שלמה אבינר כל תרומה בכל
סכום שהוא תתורגם מיידית, בעזרת ה', לעבודת שטח. 058-416665
/ 053-416664 |
||||
|
|
|
|
|