ירידת המוסר

  סיפור המבול פורס בפנינו את תהליך ההתדרדרות המוסרית של העולם, את בחינת העבירות "החמורות" יותר,
וביחד עם זאת, את תהליך העונש בו לקה העולם.
כאשר בוחנים את הירידה המוסרית, אל לנו להסתפק בעיון בפרשת נח,
אלא עלינו להתחיל ולהתבונן בכתוב עוד בפרשה הראשונה, פרשת בראשית.



ספר בראשית פרק ד, ח
ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו:

ספר בראשית פרק ד, כג-כח
ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי
כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי:
כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה:


ספר בראשית פרק ו, ב
ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה
ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו:


ספר בראשית פרק ו, ה
וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ
וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום:


ספר בראשית פרק ו, יא-יג
ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס:
וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה
כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ:
ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני
כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ:


התורה פורסת בפנינו, את הירידה המוסרית, הכוללת רצח, שירת המלחמה שבפי למך, לקיחת הנשים באופן מכוער, והחמור מכל החמס ששלט בארץ.

 
עיין שנית בפסוקים הנ"ל וענה : 


רש"י מבחין בהגדרות השונות של חטאי האדם, המהווים הצדקה לעונש החמור של המבול :
רש"י על בראשית פרק ו פסוק יב


קובע גם שהחמס הוא גזל. רש"י אף מסביר שצמידות הנימוק "כי מלאה הארץ חמס" להחלטה "והנני משחיתם את הארץ", מלמדת שבגין עבירה זו נגזר העולם לעונש המבול:

רש"י על בראשית פרק ו פסוק יג



רש"י לומד מסקנה זו מדברי רבי יוחנן בגמרא:

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קח\א

בא וראה כמה גדול כחה של חמס, שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל שנאמר " כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ"

ומרבים המדרשים לתאר את דור המבול ושחיתות מעשיהם עד שלא הניחו מידה רעה ולא עבירה ולא חטא בחטאים החמורים – אשר לו מצאו לו רמז בפסוקים – שדור המבול עברו עליהם. אך תמיד ידגישו המדרשים שלאחר כל מעשיהם הרעים עדיין לא היו מתחייבים כליה, לולא אותה עבירה אשר בה מנמק נותן העונש עצמו את הקץ:

כי מלאה הארץ חמס מפניהם.

ויפה מפרש מדרש רבה (כב' ד) את גודל העבירה הזו - החמס – אשר בכוחה להעכיר כל מידה טובה ולהשחית כל חלקה טובה, ולהיות חומת ברזל המפרידה בין אדם לקונו,  בהסבירו את דברי איוב, תוך כדי נתינת טעם לחומרת עוון החמס, והדגשת השפעת החמס על כלל חיי האדם ומעשיו:

המדרש רבה שמות פרשה כב פסקה ג




ומיד במקום, מוסיף המדרש עוד בעניין הגזל:


ואנו מוסיפים  ....
מעיינה של תורה (ו' י"א)


אדם מושחת "לפני האלוקים" - שאין בו יראת שמים בעניינים שבין אדם למקום -
כי אז גם "ותמלא הארץ חמס" - מתמלא הוא ממילא גם בחמס בעניינים שבין אדם לחברו.מבלי יראת שמים לא תתבן גם אנושיות ....

רגע למחשבה : 

הרחבה והעשרה:    הרב משה צבי נרי'ה זצ"ל:  קטעים נבחרים מהספר "נר למאור" - פרשת נח