מהו " חמס " ?

ספר בראשית פרק ו, יא-יג ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס: וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ: ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ:

 

מהו ה"חמס" בגללו "ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני ...  והנני משחיתם את הארץ" ?

רש"י על בראשית פרק ו 
ותמלא הארץ חמס -  גזל (ס"א שנאמר (יונה ג) ומן החמס אשר בכפיהם) :

ספורנו בראשית פרק ו
קֵץ כָּל בָּשָׂר. שֶׁהִקְצַבְתִּי לָהֶם זְמַן ק"כ שָׁנָה. בָּא לְפָנַי". שֶׁקָּבַעְתִּי לָהֶם לִתְשׁוּבָה. כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם שֶׁכֻּלָּם גּוֹזְלִים זֶה אֶת זֶה: הַבְּעָלִים גּוֹזְלִים אֶת הָאָרִיס בְּכחַ, וְהָאָרִיס גּוֹזֵל אֶת הַבְּעָלִים בְּמִרְמָה, בְּאפֶן שֶׁהָאָרֶץ נוֹתֶנֶת כָּל פֵּרוֹתֶיהָ לְגַזְלָנִים".

רד"ק יונה פרק א'
"כשתגדל רעתם בחמס וכן בדור המבול ובאנשי סדום כי מלאה הארץ חמס, והחמס מפסיד היישוב והאל יתברך רוצה ביישוב העולם אבל בשאר עבירות אינם חשובים לפניו שישגיח עליהם אלא בישראל לבדם כמו שאמר רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה כמו שפי' בנבואת עמוס":

חמס בתקופת יונה הנביא בעיר נינוה :

יונה פרק ג פסוק ח
וְיִתְכַּסּוּ שַקִּים הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה וְיִקְרְאוּ אֶל-אֱלהִים בְּחָזְקָה וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמִן-הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם:

מדרשי אגדה, תנחומא נח, ד
עליהן ולא נחתם עליהם גזר דינן למחות את זכרם במי המבול עד שפשטו ידיהם בגזל שנא' כי מלאה הארץ חמס. א"ר אבהו ג' אין הפרגוד ננעל בפניהם אונאה וגזל ועכום.
כל הגוזל שוה פרוטה מחבירו כאלו נוטל נשמתו הימנו. שנאמר (משלי א) כן ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח

מה בין חמס, גזל וגנבה ?

מדרשי אגדה, מדרש רבה בראשית פרשה לא
עליהן "איזהו חמס ואיזה היא גזל ? א"ר חנינא חמס אינו שוה פרוטה וגזל ששוה פרוטה וכך היו אנשי המבול עושים היה אחד מהם מוציא קופתו מליאה תורמוסים (=סוג של קטניות) והיה זה בא ונוטל פחות משוה פרוטה וזה בא ונוטל פחות משוה פרוטה עד מקום שאינו יכול להוציאו ממנו בדין א"ל הקדוש ברוך הוא אתם עשיתם שלא כשורה אף אני אעשה עמכם שלא כשורה ..."

משנה תורה לרמב"ם, רמב"ם הלכות גניבה פרק א הלכה ג

משנה תורה לרמב"ם, רמב"ם הלכות מכירה פרק י הלכה ה
במה דברים אמורים באנס שהרי הוא חמסן מפני שכופה את המוכר למכור שלא ברצונו אבל הגוזל והוחזק בגזלן ואח"כ לקח שדה שגזל אין המוכר צריך למסור מודעה כמו שביארנו בהלכות גזילה:

תלמוד ירושלמי, מסכת בבא מציעא דף טו/א פרק ד הלכה ב גמרא

• שולחן ערוך, שו"ע או"ח סימן תקעו סעיף טז
  בכל יום תענית שגוזרים על הצבור מפני הצרות, ב"ד והזקנים יושבים בבית הכנסת ובודקים על מעשה אנשי העיר מאחר תפלת שחרית עד חצי היום, ומסירין המכשולים של עבירות, ומזהירין ודורשין וחוקרים על בעלי חמס ועבירות, ומפרישין אותן; ועל בעלי זרוע, ומשפילין אותם; וכיוצא בדברים אלו; ומחצי היום ולערב, רביע היום קורין בתורה ומפטירין בנביא, ורביע היום האחרון מתפללין מנחה ומתריעים ומתודין וזועקים כפי כחם.
  
  
• תלמוד בבלי, מסכת תענית דף ז/ב
  להוריד טל ומטר רוח עברה ותטהרם אמר רבי אמי אין הגשמים נעצרין אלא בעון גזל שנאמר על כפים כסה אור בעון כפים כסה אור ואין כפים אלא חמס שנאמר ומןהחמס אשר בכפיהם ואין אור אלא מטר שנאמר יפיץ ענן.
  
  
• תלמוד ירושלמי, מסכת תענית דף ט/א פרק ב הלכה א גמרא
  "וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם א"ר יוחנן מה שהיה בכף ידיהם החזירו מה שהיה בשידה תיבה ומגדל לא החזירו".
  
  
• תלמוד בבלי, מסכת תענית דף טז/א
  "הרעה ומן החמס אשר בכפיהם מאי ומן החמס אשר בכפיהם אמר שמואל אפילו גזל מריש(רש"י פירש קורה) ובנאו בבירה(מגדל-רש"י).) מקעקע כל הבירה כולה ומחזיר מריש לבעליו".
  
  
• ועל מקור זה אומר רבינו בחיי ויקרא פרק ה
  החמס אשר בכפיהם, ואמרו עליהם רז"ל גזל מריש ובנאו בבירה מקעקע כל הבירה כולה ומחזיר מריש לבעליו, לפנים משורת הדין עשו.
  
  
• משנה תורה לרמב"ם, רמב"ם הלכות תעניות פרק א הלכה יז
  בכל יום תענית שגוזרין על הצבור מפני הצרות בית דין והזקנים יושבין בבית הכנסת ובודקים על מעשה אנשי העיר מאחר תפלת שחרית עד חצי היום ומסירין המכשולות של עבירות ומזהירין ודורשין וחוקרין (יונה ג') על בעל חמס ועבירות ומפרישין אותן ועל בעלי זרוע ומשפילין אותן וכיוצא בדברים אלו ומחצי היום ולערב רביע היום קוראין.
  
  
  

  הרחבה והעשרה:    מאמר של  דר' אברהם גוטליב, אוניברסיטת בר-אילן: "כי יצר לב האדם רע מנעריו"